ההבדל ביני לבין מכוני ההכנה. הוא קודם כל בתנאי ההכנה. בפגישה איתי, אתה מקבל יחס אישי. כל תשומת הלב מופנת אליך ומכוונת לצרכים האישיים שלך בלבד. במכוני ההכנה, מכינים אותך בקבוצה, המורכבת מאנשים המועמדים לתפקידים שונים ובעלי צרכים השונים משלך. התחושה המידית היא שאתה הולך לאיבוד. אתה אחד מקבוצה לא מוכרת, לא מתיחסים אליך כפרט.ההכנה והיחס לאו דווקא אל הצרכים שלך.

ההכנה לראיון מתבצעת בדרך של סימולציה אחד על אחד, שבה מתקיים ראיון אמיתי שבו המרואיין מקבל היזון חוזר ומתנסה כמובן בחווית הראיון. המשוב מתייחס הן לתכנים המילוליים והן לשפת הגוף וכל זאת, כדי לשפר וליעל את תיפקדו של המרואיין במטרתו להשיג את מטרותיו בהשגת התפקיד המבוקש.

ביום ההכנה אני אישית מלווה את המועמד אחד על אחד, דרך כל המבחנים שאיתם הוא יצטרך להתמודד. הליווי האישי כולל התנסות עם המשימה, פידבק על התוצאות הכולל ציונים ע"פ נורמות של המכון וכמובן הדרכה צמודה כיצד לשפר את התוצאות כדי להגיע מוכן יותר למבחן האמיתי וכל זאת שכאשר המועמד עצמו מקבל את היחס האישי ואינו צריך להתחלק בו עם מועמדים אחרים.

מכון ההכנה על פי שיטתו מכין קבוצה של אנשים. המועמדים לתפקידים שונים (עולמות ותוכן תעסוקתי שונה) ולמכוני מיון שונים. לכן, המכון פונה למכנה משותף כללי ומתקשה לתת את אותה תשומת הלב הנחוצה כדי להכין באופן יסודי את המועמד לתפקיד אליו הוא מיועד. ההכנה אחד על אחד, אצלי המועמד היחיד הוא המרכז ועל פי קריטריון זה מקבל את כל תשומת הלב כולל הדרכה אישית המתייחסת, הן לאישיותו ולכישוריו של המועמד והן לקשיים שהוא עלול להיתקל בהם במכון המיון אליו הוא נשלח וזאת תוך התחשבות בתפקיד עצמו.

רוב האנשים שאני מכין חוזרים אלי לאחר המבחן ודואגים תמיד לעדכן אותי לגבי מה שקרה ביום המבחן, זה כולל התייחסות לכלים ולאירועים השונים אותם חוו באותו יום. דרך האיזון החוזר אני כל הזמן לומד ומתעדכן על הנעשה במכונים השונים.

ההצלחה בדינמיקה הקבוצתית מבוססת יותר על ההבנה של העקרונות המנחים את המצב הזה, מחד ועל הידע איזה תפקיד על המועמד לקחת בסיטואציה זו לאור התפקיד שאליו הוא מיועד, מאידך. כמו כן, חשוב לדעת על התסריטים והתרחישים הקורים במצבים כאלו ושוב איזה תפקיד לקחת כדי להשיג את יעדינו. ההתנסות עצמה יכולה לתרום, אך היא אינה באה להחליף את הנאמר לעיי"ל. לכן, המעורבות במצבים אלו נגזרת מהתפקיד אליו אנו מיועדים וכיצד המעריכים שוקלים ומודדים את התנהגותינו, הן מילולית והן התנהגותית.

כיום המדיניות של מכוני המיון היא להפתיע את המועמדים ולאלצם להגיע למבחן ללא הכנה ע"י התקשרות ברגע האחרון. לכן המלצתי הינה להגיע להכנה כאשר אתה יודע שאתה עומד להיות מוזמן למבחן ולא לחכות לרגע האחרון, שעלול להיות מאוחר מדי.

ההכנה תמיד עוזרת, גם ברמה הפסיכולוגית ע"י שהיא מונעת את גורם ההפתעה וגם ברמת המיומנות הנרכשת מההתנסות עם הכלים (כלומר מבחני החשיבה והמבחנים הבודקים את מבנה האישיות וסגנון התיפקוד). ההכנה משפרת את סיכויי ההצלחה, אך אין היא מבטיחה הצלחה בקבלת התפקיד מאחר וחסרים הרבה נתונים נוספים כגון: מי הם המתחרים על התפקיד ובאיזה רמה הגיע המועמד להכנה מול דרישות ופרופיל התפקיד. מכאן ברור שההכנה מקדמת אותך בתור מועמד ונותנת לך יתרון ברור על פני המועמדים שלא עברו את ההכנה, וכמו כן משפרת את סיכוייך גם אל מול האנשים שעברו את ההכנה במכון ולא הכנה פרטנית-אישית.

הנתונים הסטטיסטים גורמים בעיקרון רק לבלבול. מכוני ההכנה טוענים ש – 70 אחוז מהאוכלוסיה העוברת את ההכנה מצליחים במבחני ההתאמה. מאידך, מכוני המיון טוענים ש – 70% מהנבחנים נכשלים ונמצאים לא מתאימים. המסקנה המתבקשת שמישהו כאן טועה ומטעה.

ההכנה לראיון לוקחת בין שעה לשעה וחצי. לבעל ניסיון רב בהכנה לראיונות עבודה לא דרושות יותר משעה וחצי על מנת להכין לראיון עבודה.

ההכנה ליום מבחנים שלם לוקחת בין שבע ל שמונה שעות, תלוי בתפקיד ובמועמד.